הלל יזמות אספרסו בר (2001) בע"מ נ' זידנברג ואח'

החלטה

1.התובעת הגישה לביצוע שטר חוב ע"ס של 100,000 ₪ מיום 3.6.2007. כעושי השטר חתמו הנתבעים 2-3.

כערב לשטר חתם הנתבע מס 3.

2.הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השטר הנתמכת בתצהירו של הנתבע מס' 1 (להלן – ערן). מהמסופר בתצהירו, עולה כי ערן הינו הבעלים והמנהל של הנתבעת מס' 2 (להלן – החב') אשר מפעילה כזכיין סניף של התובעת בת"א.

במהלך השנים התגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות ביחס להסכם הזיכיון, אשר לכל אחד מהצדדים טענות האחד כנגד השני.

ביום 29.10.12 ביטלה התובעת את הסכם הזיכיון. בגין הודעת הביטול מתקיים בין הצדדים הליך משפטי באשר לתוקף הביטול בבית המשפט המחוזי בירושלים.

השטר הנ"ל ניתן כשטר ביטחון ולפיו כל עוד לא ניתנה החלטה לגבי תוקפו של ביטול ההסכם הינו הליך שלא בתום לב ושימוש לרעה בהליכי בית משפט.

על פי טענת הנתבעים, הרי שככל שבית המשפט המחוזי יפסוק כי פעולת ביטול הסכם הזכיינות היתה כדין, כי אז רשאית התובעת לעשות שימוש בשטר החוב וכך להיפך.

3. במסגרת חקירתו הנגדית הודה ערן כי מאז חודש יוני או יולי 2012 הוא לא שילם לתובעת את דמי הזיכיון על פי ההסכם, שכן לאחר מועד זה בוטל ההסכם. ערן הוסיף וטען כי אינו מקבל מהתובעת דבר.

4.על פי ההלכה הפסוקה, על הנתבע להראות הגנה לכאורה, אפילו הגנה דחוקה.

בית המשפט הדן בבקשה לרשות להתגונן תפקידו לברר אם בטענות הנתבע, בהנחה שתוכח מהבחינה העובדתית, יש בה משום עילת הגנה. אך משעבר מבחן זה, אין לבית המשפט לא סמכות ולא שיקול דעת למנוע ממנו להתגונן בעילה זו.

הזכות להתגונן הינה זכות חוקתית.

במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן אין מקום לבירור טענות ההגנה לגופן והדיון מצטמצם לשאלה אחת ויחידה והיא: האם הצליח הנתבע לשכנע את בית המשפט בקיומה של הגנה לכאורה הראויה להיות בדיון רגיל.

5.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעים עברו את הרף שנקבע בהלכה הפסוקה, כאמור לעיל ולפיכך יש להיעתר לבקשה.

6.לאור האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת.

הוצאות הבקשה יהיו על פי התוצאות בתיק.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: